פורים שמח לכולם ובשורות טוב!

רציתי לתת לכם כרטיס ברכה קטן לכבוד פורים!                                                                                                                                                                                                           מצורף עיצוב מיוחד של כרטיסי ברכה לפורים,                                                                                                                                                                                                         להורדת הקובץ בגרסת הדפסה, פנו לתחתית האתר, ותוכלו להדפיס בכל גודל שתרצו, דו צדדי, המתנה נועדה לרשימת התפוצה בלבד.

                                                                                                                         ***

נצייר לעצמנו תמונה שלמה ומושלמת, רק באמצע התמונה יש נקודה שחורה קטנה, אוטומטי כולם מסתכלים על הנקודה השחורה וקטנה של התמונה, מדוע, כ"כ שמים לב על נקודה הקטנה של התמונה?
קל לנו לראות מה שאין לנו, וקשה לנו לראות כמה דברים שיש לנו טובים ולהיות שמחים במה שיש לנו.
פתאום שרואים אנשים במצבים יותר לא פשוטים מאיתנו, מתחילים לשמוח במה שיש לנו באמת.
מדוע לא מתחילים לשמוח קודם, לפני שרואים מצבים לא פשוטים?
אנחנו רק רואים את הנקודה השחורה הקטנה, ולא את כל התמונה המושלמת שיש לכל אחת ואחת מאיתנו,
אם נסתכל קודם על כל הטוב שיש לנו ולא נסתכל על מה שאין לנו, נהיה שמחים תמיד.

רציתי לשתף אתכם מסיטואציה מחיי, שקרה לפני חודש, כמעט ראיתי את הנקודה הקטנה והשחורה בתמונה!
היה לנו מחנה בסמינר ואני כמובן גם משתתפת כמו כל בת רגילה, וכמובן בליווי אימי והעובדת זרה והסייעת כדי שאוכל להנות כמו כולם.
בהזדמנות זו אני רוצה להכיר טובה לאמי שעושה הכל בשבילי!
ב"ה כ"כ נהניתי במחנה וזכיתי לכזאת כיתה מיוחדת שמקבלים אותי כמו כולם,
בתוכנית הקומזיץ שהיה ממש יפה ומרגש שרנו כולנו ונהננו מאד ובסוף הקומזיץ היו שירים עליזים שהקפיצו את כולם (שזה היה סוף המחנה) אני גם רציתי לקפוץ ולרקוד, אבל העובדה אומרת לי שאני לא יכולה לקפוץ כמו כולם.
חשבתי לעצמי הקב"ה קובע את המצב ואני קובעת את המצב הרוח.
יש לי שני אפשרויות לעשות במצב הנוכחי.
בחירה הראשונה זה להיכנס לעצמי כמה שאני מסכנה ולהיכנס לדיכאון עמוק ולא לחייך לאף אחד.
בחירה השנייה, לשמור על השמחה ולקבל את המצב בצורה הכי טובה, ולרקוד עם הידיים ולשמוח באמת עם כל הלב ולא רק תלוי אם אני יכולה לקפוץ או לא אז אהיה שמחה.
הכי קל לבחור בבחירה הראשונה ולהיכנס לדיכאון, אבל זה ליפול ולא לנצח ולא לראות את התמונה המושלמת!
הבחירה השנייה להיות שמחה ולהמשיך לחייך ולרקוד, נכון זה באמת קשה מאוד, לבחור בצורה הזאת אבל זה לנצח ולהיות גיבורה…
היה לי במחשבה האוטומטית לבחור בבחירה הראשונה שהיא ליפול, ואז חשבתי לעצמי עוד פעם, אז בעצם לא שווה לי להפסיד את כל המחנה הכל כך שווה.
אז בחרתי בבחירה השנייה לשמוח במה שיש לי, לא להסתכל בנקודה הקטנה השחורה שבאמצע התמונה.

כולנו שואלים את עצמנו איך אפשר לשמוח, כאשר יש מלחמה לא פשוטה בכלל, ויש חטופים שנמצאים בשבי החמאס בעזה מעלה 150 יום?
אני אומנם לא מרגישה איזה תקופה שהמשפחות עוברות, אי אפשר לדמיין את זה, בע"ה כל החטופים והחטופות יחזרו הביתה לשלום במהרה אמן!
שמעתי מִאִמַא של חטוף שעכשיו נמצא בעזה, היא אמרה שחייבים לשמוח כי ככה הקב"ה רוצה אבל לא לשכוח אותם ולהתפלל עליהם, ובשביל כל עמ"י שהקב"ה ישמור עלינו ועל כל עמו בית ישראל!
דווקא התפילה מתוך שמחה, יותר חביבה בעיני הקב"ה,
פורים, זמן של השמחה, כולנו נזכור להתפלל ולבקש…
בע"ה כל התפילות שלנו יעלו ברצון למרומים ונזכה לשמוח במה שיש לנו.
פורים שמח מחיה שרה