חג שמח לכולם!
הפעם אני רוצה לפתוח במשהו שכתבתי ליום ההולדת שלי שהיה לא מזמן – רגע של עצירה, של הודיה, של מבט פנימה והחוצה.
18 שנים של חיים במתנה, 18 שנים של מסע מרגש, ו-18 שנים של הודיה ב"ה.
בשלב זה של חיי, אני עוצרת רגע, מרימה עיניים ומודה להקב"ה על מתנת החיים, על ההורים הנפלאים שלי שמלווים אותי באמונה, בסבלנות ובאהבה אין קץ, ועל המשפחה היקרה שלי שמחבקת ומאמינה בי, נותנת לי את הכוח להמשיך ולצמוח.
אבא ואמא היקרים, תודה על הנתינה האינסופית, על התמיכה הבלתי נלאית, ועל כל מה שאתם עבורי. אתם עמודי התווך שלי, המקור לכוחי, ואני יודעת שבלעדיכם לא הייתי מי שאני. "בלעדיכם הייתי 0 בריבוע" – והקב"ה זיכה אותי להיות בת שלכם, ולזכות בכזה עוגן חזק של אהבה אמיתית.

ביום הולדתי , זכיתי להגיע לכותל המערבי, ושם, בין האבנים העתיקות, עמדתי ואמרתי "מזמור לתודה" על כל הטוב שהשם מרעיף עליי.
תוך כדי תפילה, חלף בי מין סרט על כל המסע שעברתי עד כה, על כל מה שאני לא יכולה לעשות כמו כולם – לרוץ, ללכת, לדבר… ואז נזכרתי שבחיים יש תמיד שתי דרכים להסתכל על המציאות.
מצד אחד, אפשר להיתקע על מה שחסר, על מה שקשה, על כל מה שאינו אפשרי.
מצד שני, אפשר להתמקד במה שיש, במה שהצלחתי להגיע אליו דווקא בזכות האתגרים, על כל מה שגדלתי וצמחתי מתוך הדברים שבהם אני מוגבלת.

הרי המילה "נתן" אפשר לקרוא גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין. נתן – זה משהו נתון, שלא תמיד ניתן לשנות. אבל תמיד אפשר לשנות את המבט, להסתכל מימין לשמאל, ולגלות את כל המתנות הנפלאות שהקב"ה שתל בתוך המצב הנתון.
וכך, בכל 18 השנים שלי, בחרתי להתמקד ב"כן" – במה שאני כן יכולה לעשות, ולומר תודה לד' על כך.

התורה הקדושה זהו דבר נתון. יש תורה אחת בלבד שהקב"ה נתן לנו. זכינו! לקבל אותה לפני כ3300 שנה, וגם היום, גם בדור שלנו, התורה נשארת אותה תורה שניתנה במעמד הר סיני. הקב"ה ידע מה עם ישראל יעבור, והתורה מתאימה לכל תקופה ולכל זמן.
אנחנו מתקרבים לחג מתן תורה – החג שבו קיבלנו את המתנה הכי גדולה בעולם. זכינו להיבחר מכל העמים, זכינו לקבל דרך חיים אלוקית שמאירה לנו על כל צעד ושעל.
ואפשר לומר שגם הסתכלות שלנו על התורה – אפשר לבחור.
זה לא "הכל אסור" או "הכל מותר", אלא דרך מאוזנת עם גדרים ששומרים עלינו.
למשל – אפשר ללכת לים, אבל בחוף נפרד. זאת אומרת אפשר ליהנות בתוך הגדרים.
אפשר להתלבש יפה ועדכני, ולשמור על הצניעות. זה לא סותר.
בע"ה שנזכה כולנו לקרוא את סיפור חיינו מימין לשמאל, למצוא את האור בכל רגע, ולהאמין שהקב"ה תמיד עושה את הכי טוב עבורנו, גם אם לא תמיד אנחנו מבינים את זה מיד.
שנזכה כולנו לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות, ושנזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

ובברכה,
חיה שרה